הגל השלישי הוא שמה של תנועה הולכת וגדלה המנסה לשנות את ההרגלים של מה שנהוג לכנות הגל השני - החיים המודרניים, המזון המהיר, תרבות הקפסולות . הגל השלישי או ה Slow Food היא תנועה שמנסה לשמר תרבות קולינרית שעושה שימוש במזון מהצומח, חיות משק וגינון מסורתי מקומי המאפשר שליטה וידע על מקורות הגידול, הדרך והתנאים המדויקים בהם גדל חומר הגלם בו אנחנו משתמשים.

הלקוחות שנכנסים אלינו לחנות מתחלקים לשניים: אנשי הפולים ואנשי הקפסולות. אתם יודעים מה, יש גם פלח קונים קטן שאוהב גם וגם. אנשי הפולים, אם תשאלו אותם, יתיחסו לקפסולות בזילזול מה. הם יודעים שאין תחליף נח ונקי לדבר האמתי. הם אוהבי קפה, רבים מהם מבינים לא מעט ומוכנים לטרוח עוד קצת בשביל כל כוס קפה שהם שותים. אבל חובבי הקפסולות מתרבים מדי יום ושוק הקפסולות הופך לשוק טרנדי צבעוני ונחשק הרבה מעבר לקפסולת קפה פשוטה.

שוקולטה רק מלומר את המילה הזאת – שוקולטה, נהייה מתוק וחמים בתוך הפה. כשהייתי ילדה, אי שם לפני הרבה שנים בקיבוץ על ההר בצפון, שתינו קקאו. כן, את הדבר האמתי. בבוקר כשקמנו אמא שלי הכינה קקאו כהה (כפית גדושה) עם שתיים סוכר מעורבב היטב במים חמים וקצת חלב קר שיאזן את הטמפרטורה לכזאת שילדים יכולים לשתות עם קש מכוס פלסטיק. אגלה לכם סוד לא כל כך שמור: שתיתי קקאו עד שהתגייסתי לצבא. לעולם עד אז לא טעמתי קפה או נס קפה. המשקה החום והמתוק הזה היה זה שקמתי אתו וזה שהלכתי אתו לישון. בהרמוניה. במשפחה שלי מתייחסים מאד ברצינות לקקאו ובעיקר לנגזרות המוצקות של האבקה, דהיינו שוקולד. שוקולד לא היה סתם ממתק, שוקולד היה התרופה האולטימטיבית כמעט לכל מכאוב פיזי או רגשי. קיבלת מכה כואבת? חברה פגעה בי בבית ספר? קיבלנו ציון גרוע במתמטיקה? אין מה לדאוג, אמא שלי מייד רשמה את תרופת הפלא לכל הצרות האלה ועוד – שוקולד. לא היה דבר ששורה או שתיים לפעמים שלוש של שוקולד חלב פרה לא תפתור. בצבא נאלצתי להתבגר. שם הכרתי את החבר של הקקאו החום, את הקפה השחור ועם הזמן נהיינו חברים טובים. הוא פחות התעסק בענייני נחמה ויותר שמר אותי ערנית לאורך ועומק שנות העשרים שלי. שוקולטה. מתוקה, שוקולדית חמה על גבול הרותחת וסמיכה. אני אוחזת בה בשתי ידיים, מקיפה את הספל הגדול ונושמת את המתיקות הזאת עמוק עמוק דרך האף. מריחה את השוקולד הנמס מתחממת דרך הידיים ומתענגת על הזיכרונות המתוקים של ילדותי. יש משהו בשוקולטה שמחזיר אותי לילדות בהתרפקות נוסטלגית מתוקה. שתיתי כבר לא מעט שוקולטות מאז. בבתי הקפה של תל אביב, טעמתי שוקולטה אחת ירושלמית בערב חורפי קפוא אבל את השוקולטה הכי טעימה חוויתי בטיול משותף עם אמא שלי בפריז,בקפה אנג'לינה הוותיק. הטיול הזה כלל קצת הליכה והרבה מאד בתי קפה ופטסרי. וגם, הרבה צחוק והתענגות על העיר היפה והטעימה הזאת. היום אני מרשה לעצמי להתענג על שוקולטה רק לעיתים רחוקות מאד, אתם יודעים, המשקל וזה. אבל את הילדים שלי אני אוהבת לפנק בשוקולטה ביתית סמיכה ושוקולדית, ואתם יודעים מה? אמא שלי צדקה, זאת אחלה תרופה. לפעמים אני מכינה שוקולטה שמבוססת על פרלינים משובחים. ההכנה פשוטה להפליא: 100 ג"ר פרלינים על כוס חלב ע" בחירתכם (חלב פרה, סויה שקדים) מורתח או מוקצף. מערבבים היטב בתוך הספל ולוגמים בהנאה. מתכון מצוין שגיליתי בשיטוטי ברשת באתר "ביסים" מבוסס על הכנת אבקה המורכבת משוקולד מריר, קקאו וקורנפלור ויוצרת שוקולטה סמיכה ועשירה בטעם. הינה הוא לפניכם – כל הזכויות כאמור שמורות ל"ביסים". המרכיבים ל 7-8 כוסות: 100 גרם שוקולד מריר- 70% 1/4 כוס סוכר 1/2 1 כפות אבקת קורנפלור 1/3 כוס אבקת קקאו- לא ממותקת 1/4 כפית מלח קוצצים את השוקולד ומכניסים למעבד מזון יחד עם הסוכר. מערבבים מעט עד לקבלת גושים קטנים. מוסיפים את שאר המרכיבים וממשיכים לערבב עד לקבלת אבקה אחידה- זה בסדר אם נותרים גושי שוקולד קטנים. מעבירים לצנצנת. שומרים בחוץ עד כחודשיים. למנה אחת: 2/3 כוס חלב (מכל סוג שאוהבים) 2 כפות אבקת שוקולטה (לא גדושות מדי) מחממים את כמות החלב הדרושה בסיר, מוסיפים את כמות אבקת השוקולד הרצויה ומערבבים היטב. מביאים לרתיחה (זהירות שלא יגלוש), מנמיכים את הלהבה ומבשלים בערבוב כחצי דקה נוספת, עד שהשוקולטה סמיכה מאד (שימו לב לא לבשל יותר מדי שלא יצא לכם פודינג). יוצקים בזריזות לכוס ומגישים עם או בלי מרשמלו. וכפית. בתאבון :)

אנחנו מכירים את פולי הקפה הירוקים כבר זמן רב, אבל כשלקוחות מתחילים להגיע לחנות ולבקש פולי קפה ירוקים כחלק מהתזונה הבריאה שלהם,  אנחנו מבינים שיש כאן מגמה ואם כך, בואו נספר לכם  עליה ואיך היא יכולה לעשות לכם טוב בחיים. קודם כל כדי שנבין, פולי קפה ירוקים הם בעצם פולי קפה לא קלויים. כלומר, כל זני הקפה מתחילים כירוקים, הקלייה הופכת אותם לחומים. עוד דבר שכדאי להבהיר הוא הטעם. שתיית קפה העשוי מפולי קפה ירוקים שנטחנו אינו טעם הקפה שאנחנו מכירים. טעמו דומה יותר לחליטת תה עדין, תלוי כמובן בזני הקפה שמרכיבים את התערובת. אז במה שתייה של קפה ירוק יום יום יכולה לעזור לנו?